<h1>הרוקח סימן רט"ז</h1>
<h2>דף לא.</h2>
שחרית מתפלל כמו בערבית ובקרובץ בסליחות אין להזכיר עבודת היום כי אם במוסף כי כהן גדול לא היה עושה אותם כי אם במוספין. בפ' בתרא דמגילה (דף ל') בשחרית קורין אחרי מות והמפטיר קורא בפנחס ובעשור לחדש ומפטיר בישעיה ואמר סולו סולו במנחה קורין בעריות ומפטיר ביונה כי כ"ד עריות כתובי' באחרי מות ובאמור אל הכהנים ה' מהם כפורים וה' לכפר וט' וכפר וד' יכפר וא' מכפר הרי כ"ד כפרות לכפר על כ"ד ערוה באחרי מות וכ"ד גילוין בעריות ולכפר על כל העובר כ"ד ספרים לכפר על כל כ"ד שעות ביום וכ"ד אכילות בבראשית מן ולכם יהיה לאכלה עד ואכל וחי לעולם כנגד כ"ד תעניות כשתמנה וכשחל ר"ה ביום ג' ולכפר על כ"ד עבירות הכתוב בהודע את ירושלם י"ו כפרות כתובין בענין יוה"כ שבאחרי מות וי"ו קרבנות היו מקריבין בו ביום להנצל מי"ו פנים של חרב של הקב"ה ולכפר על י"ו כריתות שעל כל מצוה ומצוה ועם שעיר המשתלח היו י"ז וכן עד פרשה יש י"ז אותיות וכן י"ו קורין בשבוע וא' המפטיר. בפ' פנחס בכל המועדים במוספין כתיב יום חוץ מי"כ שאין כתיב יום לפי שאף לילו חשוב שנא' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אמרו חכמים זה יום הכפורים כי כל שס"ה ימים יוצאין שבועי' ונשאר יום אחד זהו יו"כ שלא נאמר יום בו לפי שכתב ימים יוצרו ולא אחד בהם ולו קרי ולא כתיב לומר לא נכתב יום בו לפרש הכתוב כי בכל הימים מותר באכילה. ולא אחד הקב"ה קראו אחד לו שיהא בעינוי לו ואסורין בו' דברים וכ"ג נכנס לפני ולפנים ובו עבד עברי יוצא לחירות ונקרא ראש השנה שנאמר בעשור לחדש בר"ה ולא "אחד" בהם" אדם כ"ג שאין עבודת היום כשרה אלא בו ונכנס בד' לבושי לבן להלבין ד' עונות של ד' חלוקי כפרה. באחרי מות ובאמור אל הכהנים כ"ד כפרות לכפר כ"ד עבירות שביחזקאל בהודע את ירושלים וכ"ד ערוה באחרי מות. וארבעה ועשרי' דברים מעכבים את התשובה אלו הן רכילות ולשון הרע ובעל חמה ובעל מחשבות ומתחבר לרשע והמסתכל בעריות והחולק עם הגנב והאומר אחטא ואשוב והמתכבד בקלון חבירו. והפורש מן הצבור והמבזה את אבותיו והמקלל הרבים והמעכב את הרבים מעשות צדקה והמטה את חבירו מדרך טובה לדרך רעה והמשמש בעבוטו של עני והמקבל שוחד והמוצא אביד' ואינו מחזיר' והרואה בניו יוצאי' לתרבות רעה ואינו ממחה בידם והאוכל שוד עניים והחולק על דברי תורה והחושד בכשרים והשונא את התוכחות והמלעיג על המצות והמואס בעושי מצות. ט' פעמים וכפר עד ט' פעמים מוחל וינסו אותי זה עשר פעמים אז פורע לכך בהפטרה ואמר סלו סלו ט' לשון צום ועינוי ואחר כך לקדוש ה' מכובד לכך אין ט' במזמור וארשת שפתיו בל מנעת סלה. וכן אין ט' ביענך ה' ביום צרה. ומסיים יעננו ביום קראנו. אלו הן ט' המעכבין את התפלה הראשון מי שנחתם גזר דינו כמו למשה בואתחנן השיבו אל תוסף דבר אלי. ב' המתפלל בלא כוונת לבו ויזכרו כי אלקים צורם ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו. ג' מי שאינו מקשיב לדברי תורה מסיר אזנו משמוע תורה. ד' שאינו משיב לעני אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה. ה' עשק וגזל כמו במיכה אשר אכלו שאר עמי וכתיב לא יענה אותם. ו' המתפלל בלא נקיות גם כי תרבו תפלה אינני שומע. ז' מי שגברו עונותיו ולא שב ויהי כאשר קראו ולא שמעו. ח' מי שאינו שומע תוכחה ותוכחתי לא אביתם אז יקראנני ולא אענה. ט' מי ששם בטחונו בע"ז ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך הבנים מלקטים עצים. לכך ט' ימי תשובה עד יום הכפורים.
